גובלינית, כשפגובלין, והשלישיה

גובלי כבר בגר, ויש המון גובלינים חדשים שבקעו, רק שלא נולדו גובליניות. גובלי החליט להתחתן עם בנות הכשרונות החדשים, אלא שאלה לא נולדו. לרדארגובלין ולרוכבתגובלינית הייתה ביצה ללא גובלין והכשרונות נחסמו. רדארגובלין חשב שכשרונו היה תגבור של החוש השישי של הגובלינים, אבל הוא נחסם. “ווווווווווווווווואאאאאאאאאאאגגגגגגגגוווו וווואאאאאאגגגגגוו וואאאאגגגגוו וואאאגגגוואאגגוואג!” נשמעה האזעקה. גובלי יצא החוצה והסתער על המפלצת. היצור היה קטן ונראה כמו ארנבת. גובלי והשאר בכל זאת שלפו נשק. היצור צווח:”תירגעו! אני רוצה לעשות משא ומתן!” הגובלינים לא האמינו והרגו אותו. בדרכו חזרה לקריאת הספרים פגש את קופצנגובלין ואת אביו רדארגובלין. “שלוואגם!” אמר גובלי במאור פנים. “שלוואגם גוואגם לוואגך!” ענה רדארגובלין. “אוואגלי תבוואגא אלוואגי עכוואגשיו לקרוואגא סוואגפר כוואגדי להווגבין לווגמה לאווג בוואגעות גוואגבליניות?” שאל גובלין. רדארגובלין ענה:”כוואגן, תוואגדה. גוואגם קפוואגצנגוואגבלין בוואגא.” גובלי הלך ושוחח עם רדארגובלין עד שהגיעו לביתו של גובלי. “הוואגנה!” אמר גובלי. “קוואגרא!” מתישהוא באמצע הקריאה הם קראו את המילים הבאות:”פעם הייתה שלישיה של גובלינים מהדור השני, שכללה את פרשגובלין הבכור, יוצרגובלין הקטן, וכשפגובלין. הם היו החזקים ביותר מכל בניהם של גובלין וגובלינית. לילה אחד גילה יוצרגובלין לפרשגובלין את חולשתו של גובלין, וזה עבר במסורת ביניהם, ומשפחת כשפגובלין נעלמה.” לאחר 5 שעות קריאה מאומצות וחקירה קשה, הגיעו למסקנה ש… גובלינית חוסמת את המלח הנשי (לדעת הגובלינים יש 2 סוגים של מלח,) ולכן לא בוקעות יותר בנות. אלא שהאגדה על גובלינית די קטועה. כל מה שהיה ידוע עליה היה שאחרי שיוצרגובלין בנה את גופו של אביו גובלין, אמרה גובלינית בחיוך:”אווגתה קיוואגבלת מווגתנה טוואגבה מבוואגננו, אווגך אווגני קיוואגבלתי מוואגמך מוואגתנה טוואגבה עווגשרת מוואגנים!” יותר מזה – מה שהיה במתנה – לא ידוע. גובלי נאנח. “נוואגראה שבתוואגר התוואגחלה נפוואגסיק אוואגת זרוואגימת המפוואגלצות.” הוא אמר. באותו היום, כל כפרגובלין חיכה ליד שער היציאה מהכפר. “חשוואגבתם שלאווג נבוואגא ללוואגת אוואגתכם?” חייך ראש המועצה. “לאווג.” ענה גובלי. רוכבתגובלינית באה ונתנה לו את תעופה. “אווגבל אווגני לאווג יוואגדע לנהוואג באוואגסוס!” מחה גובלי. “בשוואגביל מוואגה ליוואגמדתי אוואגתך?” קופצנגובלין בא גם הוא לשם, והוא יצא איתם לדרך. הם בדיוק יצאו ושחיינגובלין נכנס לתיקו של גובלי, וגובליני המים קפצו לאגם ואחד מהם שחה למטה והתחיל להשתמש בכשרונו. גובלי יצא מערבה ואז אמר פתאום:”רדאווגרגוואגבלין, גוואגם אווגתה מרוואגיש כאיוואגלו התוואגיק נוואגרא כוואגבד?” “לאווג!” ענה רדארגובלין בפליאה, “מוואגה יוואגש לוואגך בתוואגיק?” “לאווגיוואגדע.” ענה גובלי, “אווגני אבוואגדוק.” גובלי פתח את התיק ומצא שם את שחיינגובלין. “מוואגה אווגתה עוואגשה כוואגאן?” שאל גובלי בכעס. “אווגני רוואגצה לבוואגא!” ענה שחיינגובלין. לאחר כמה מטרים רדארגובלין צעק:”מוואגפלצת!” גובלי שאל:”איוואגפה?” והסתכל מסביב. “כוואגאן! זוואג בסיוואגליסק!” גובלי נאנח. “ומוואגה זוואג בסיוואגליסק, אוואגם יוואגרשה לוואגי לשוואגאול?” “יצוואגר שאוואגם מסתוואגכלים לוואגו בעיוואגניים מתאווגבנים!” ענה רדארגובלין. “מתגובלים, אווגתה מתכוואגן.” אמר גובלי. “אהווגהה… נוואגכון, כוואגי אנוואג גוואגבלינים.” גובלי התכוון לשאול איפה הבסיליסק הנורא, אלא שפתאום יצא מהשיחים נחש קטן עם קו בצורת כתר על הראש. גובלי עצם עיניים ושאל:”מראווגת עוואגזרות נגוואגדו?” רדארגובלין ענה:”לאווג, רוואגק כוואגדי שתוואגכל לפוואגתוח עיוואגניים כוואגן.” גובלי ענה:”מווגזל!” וחיטט בתיק האוכף של תעופה. הוא שלף מראה והסתכל עליה, ושלף נשק והרג את היצור. הוא עקר את העיינים ובנה נשק. (גובליניתחזקה הייתה ממשפחת יוצרגובלין.) כמה זמן לאחר מכן, רדארגובלין התריע המון פעמים על מפלצות. עד שלבסוף הם פגשו ערב – רב של יצורים, והפעם, הם שאלו אותם:”לאן אתם הולכים?” “לכפרגובלין!” ענו המפלצות. “למה?” שאלו החבורה. “כי שלחה אותנו גובלינית בוגדת שקוראת לעצמה גובלינית לזלול גובלינים טעימים!” “אמממ… גובלינים הם מגעילים מאוד!” אמר גובלי. “טעמנו ממנה וזה היה טעים!” ענו המפלצות. “אההה! גובלינית הייתה גם מכשפה! היא כישפה את חוש הטעם שלכם! אלא שעכשיו אתם יכולים לטעום ממנו ולהרגיש כמה זה מלוח. רוצים לטעום?” ענה גובלי. “אתה מתנדב?” שאלו המפלצות בהפתעה. “כן.” ענה גובלי. הוא חתך חלק מזרועו ונתן אותה להם. בזמן שהם הסתערו, הוא בנה לעצמו יד מלח. “אז בגלל זה הגובלינית הייתה מוכנה לתת לנו חלקים מגופה כדי שנאכל ממנה!” אמרו המפלצות בהפתעה. ואז הגובלינים הלכו לכיוון מערב עם המפלצות. גובלי ראה את גובלינית עומדת ועוצרת מלח מלזוז. “מוואגה שמתווגחתיה הוואגא בטוואגח מעוואגיינות הכשוואגרונות.” לחש גובלי. “באווגנו לעווגצור אוואגתך, גוואגבלינית.” אמר גובלי. “חוואגה!” צחקה גובלינית. “אווגתם תעווגצרו אוואגתי? אווגתם לאווג מסוואגלים! אווגתם תוואגכף לאווג תוואגכלו ללוואגכת בוואגלי להוואגתקע במוואגשהו אווג לטוואגבוע! אוואגין לוואגכם סיוואגכוי!” ובדיוק אז הנוף השתנה והם לא ידעו איפה יש מחסומים ואיפה אין. רדארגובלין ידע קודם את הדרך בע”פ, אלא שאין לו עוד סימני דרך. ואז צצו מאזור מסויים גובליני המים. זה הספיק לרדארגובלין. הוא הוביל אותם בדרך הנכונה לגובלינית. גובלינית הופתעה אלא שהיא לא פחדה:”אווגתם לאווג יכוואגלים לנוואגצחני! אוואגם תהווגרגוני, אוואגלחם בוואגכם כלין! ולאווג יהוואגיו לוואגי פצוואגעים!” גובלי והשאר לא הקשיבו לה והתחילו להלחם. המלחמה הייתה קשה מאוד. כל חתך נעלם מיד כשנחתך עד שגובלי חתך חתך בצורה מיוחדת וצעק אותה בקול, והחתך לא נעלם. גובלי סובב את נשקו ופתח את תאי עיני הבסיליסק ואיבן את הצפרדע של גובלינית. וכך נגמר הסיפור.