הגובלינים מכים שנית

“קדימה!” שאג הסוהר. “אין לי זמן לתלונות. קום ובוא למשפטך, גנב!” היצור בתא הרים את מבטו. “בא כבר!” שאג הסוהר, והיצור קם והלך בעקבות הסוהר אל עבר בית המשפט ליד הגרדום. “ובכן,” אמר השופט. “האישום: הגובלין שעומד מול פנינו, מואשם בגנבת תוכניות תעופנית המלחמה “עננת כבוד” (שנוצרה, אגב, להגנה עצמית,) ובניסיון לגונבה לאחר שגילה שהיא כבר נבנתה. מה יש לנאשם לומר להגנתו?” הם לא שמעו את תשובתו, כי ראשו כוסה בשק. השק הורד כאשר השופט הראשי סימן, ופרצוף גובלין נראה מאחוריה. גובלי הרים את מבטו ואמר: “זו אינה תעופנית הגנה, אלא תעופנית התקפה, שנועדה למתקפה על כפרגובלין. אני, מתוך הגנה עצמית, ניסיתי למנוע את המתקפה. וחוץ מזה, אחייני הוא ממציא ספינות האויר, ובאתי לראות את השדרוגים שהוספתם לאפשר הגאי אנושי. לא ידעתי שהתוכניות סודיות כל כך.” “לא ידעת!” האדים השופט. “לא ידעת! היה שם שלט גדול שאמר שאין כניסה לגובלינים!” “זה בדיוק מה שמתמיה אותי בכל העניין. אז בדקתי, גיליתי על ההתקפה, וניסיתי למנוע אותה.” זה כבר הספיק לשופט. “תלייה!” הוא שאג. “מי איתי?” כל הנוכחים מלבד גובלי הרימו יד, והתליין הוביל את גובלי אל החבל. גובלי נאנח והזיז את הרגל כסנטימטר ימינה. התוצאות היו שמערכת גובלינית שהותקנה שם כדי שאסיר גובלין חף מפשע יוכל להנצל הופעלה, והעיפה את גובלי החוצה תוך הפלת התליין אל מכלאת המנטיקורים. גובלי הפעיל מערכת נוספת, שהותקנה על גבו על ידי קופצנגובלין אחיינו כדי שהוא יוכל לעוף: זוג מפרשי עילוי ביחד עם מיני תנור לוהט במיוחד. הוא נחת על “עננת הכבוד”, סיים להפעיל אותה והטיס אותה לכיוון כפרגובלין. הגובלינים בנמל האוויר אותתו לו ללכת לרציף 13, שם הוא עגן את התעופנית ושלף את התוכניות לבנייתה מכיסו. “שלום, דוד!” קרא קופצנגובלין בשמחה. “איך היה הטיול?” אם הוא היה גנב אמיתי, הוא בוודאי היה אומר שהוא לא הצליח לעבוד עליהם הפעם, אבל הוא היה גובלין ישר. “זו הייתה תעופנית מלחמה.” הוא אמר קצרות ונכנס לכפרגובלין. בעבר, כפרגובלין היה כפר שקט בטבע. אבל מאז המצאת התעופניות בידי קופצנגובלין, הכפר הפך יותר לעיר, ולמחרת היום תוכנן לבנות כמה דברים נוספים ולהסב את השם לעירגובלין. “שלום, גובלי!” קרא ראשגובלין, ראש מועצת עירגובלין. “שלום גם לך.” ענה גובלי והמשיך בדרכו. הוא חזר לביתו, שם חיכה לו בנו, נפחגובלין. כאן אני חייב להוסיף הערה: לגובלין נותנים את השם רק לאחר גילוי הכישרון. נפחגובלין היה הראשון שחשב על רעיון התנורים לתעופניות, וגובלי היה גאה בבנו. אשתו הייתה מן “הדור החדש” כפי שכינו אותו, בעל הכשרונות המוזרים. קראו לה חופרתגובלינית, וכשרונה היה לחפור מנהרות. ובאותו רגע, הייתה להם בבית אורחת בלתי צפויה. “רוכבתגובלינית!” קרא גובלי בהפתעה. “גובלי!” קראה רוכבתגובלינית בשמחה. “הייתי צריך לדעת.” מלמל גובלי. תעופה היה רתום בחוץ. “איך היה הטיול?” היא שאלה, בדיוק כמו בנה. “תעופנית מלחמה, תוכניות לתקיפת עירגובלין, ומאסר.” אמר גובלי. “ושלושתם כבר לא אצל בני האדם.” “יופי.” אמרה רוכבתגובלינית. “רדארגובלין, אגב, עובד על מכונה חדשה להיעלמות. היא תפעל על יישור קרני אור.” “היא פועלת, ליתר דיוק.” בקע קול מהאוויר, ורדארגובלין הופיע פתאום. “אופהגובלין!” קרא גובלי. “עוד עוגה!” הוא לא אמר לאופהגובלין קודם להכין עוגה, אבל הוא הכיר אותו, וידע שהוא בוודאי הכין כבר עוגה. “בסדר!” ענה אופהגובלין. בזמן שאופהגובלין הכין עוגה, רדארגובלין שאל: “אמרת מתקפה? איזו סיבה יש להם?” “אין סיבה.” אמר גובלי והושיט לרדארגובלין את התוכניות. “קרא בסוף סעיף התותח.” “ואם תשאלו: למה צריך תותח?” הקריא רדארגובלין, “נענה לכם שאנו מתכננים מתקפה על כפרגובלין.” “אין צורך יותר להקריא.” אמר גובלי. “זה מדאיג אותך?” שאל רדארגובלין. “אותי יותר מדאיג זה.” הוא הניח דף על השולחן. על הדף היה כתוב בגובלינית עתיקה, כי לגובלינים יש כתב מיוחד משלהם. “מדובר כאן על אחרית הימים הגובלינית, כל מיני שטויות על משפחת אצולה צפרדעית, שגובלינית הייתה חלק ממנה, ועל חבורת יצורי צב, שנועדו להיות תגובה לגובלינים. ומלבד זאת, כתוב כאן מי כתב את זה:” הוא הצביע על ראש הדף, שם היה כתוב: “נביאגובלין כשפגובלין.” “טוב,” אמר גובלי, מנסה לעכל את זה. “זו מין נבואת אחרית הימים גובלינית. מה בדיוק אמור לקרות?” “משפחת האצולה תצא למסע נקמה. הם ייצרו את יצורי הצב. הם יתקיפו את הגובלינים במלחמה ארוכה שסופה תלוי במעשים של אנשים מסויימים. זה הכל, בערך.” אמר רדארגובלין. “העניין הוא, שאני לא יודע אם הרדאר שלי יזהה אותם. את יצורי הצב, זאת אומרת. הם חיקויים די עלובים של גובלינים.” “כרגע, בני האדם מנסים להשמיד אותנו.” אמר גובלי. “זו בעיה טיפ – טיפה יותר דחופה.” רדארגובלין נעלם. העוגה ריחפה. כולם בהו בסימן היחיד לרדארגובלין יוצא החוצה. “אולי אתה צודק.” אמר רדארגובלין הבלתי נראה. “להתראות.” גובלי הסתכל על העיר התעשייתית. האם זה עומד להיות סופו של כפרגובלין?