האנשים ישבו ודיברו עם אשגובלין בנושא החלב. אווירגובלין היה שם כדי ללמוד את המקצוע ואדמהגובלינית התאמנה עם כשפמימגובלינית בקסמים. “המחיר הכי טוב לך הוא מאית הכיכר! אל תחשוב שתוכל להגביה את המחיר!” טען אחד האנשים, שכינויו היה סוחרן. “לא.” ענה אשגובלין בנחת. “אני לא מוכן למכור את זה בפחות מעשירית הכיכר. אם אתם לא רוצים מהחלב הטעים והיקר, אז תסתלקו מכאן.” שכנען (אחד מהאנשים,) ענה:”לא תרוויח כלום מזה, רק תפסיד! אנחנו במשבר כלכלי שבו מאית הכיכר היא נכס יקר! לא נוכל לתת לך יותר!” אשגובלין ענה:”האמת היא, שהציעו לי עשירית הכיכר על החלב, וסירבתי. אני מסכים שאתם תקנו, אם תביאו לי מחיר שווה. אבל, אם אתם לא יכולים…” “לאלאלאלאלא! אנחנו מוכנים לתת לך אפילו חצי הככר! רק אל תמכור לאחרים!” ענה ציידקוצנים. “בסדר, תביאו.” אמר אשגובלין בחיוך. הוא ניגש לרפת ויצא עם בקבוקי חלב שכתוב עליהם:”גובלין ייצור” וראש של גובלין בתור סמל. אחרי שהאנשים הלכו, אשגובלין ואווירגובלין הלכו להתאמן עם אדמהגובלינית וכשפמימגובלינית בקסמים, והאימון יצא מצויין. לאחר מכן, הם התאמנו ביצירת כלאי יצורים. במקרה הטוב, יצא משהו מסייע. במקרה הפחות טוב, יצאה מפלצת. הם יכלו לערבב צמח עם חיה. ביום ההוא, הם יצרו ערבוב של כותנה וכבשה. התוצאה הייתה יצור עם רגלי גבעול שהצמר שלו היה עם כותנה. החוטים היו יותר חזקים וטובים ונמכרו במחיר טוב. יותר מזה אין מה לספר.
סיפורים מאת נעם, אפרת ומיכל קליין ואהוד גרשוני
One Reply to “חיי משפחת כשפגובלין – השיגרה”