אתמול בירושלים, קבלתי לכבוד בר המצוה שלי ארגז ‘כמובן’ חשבתי ‘הרי אבא תמיד נותן לי מתנות שוות’,פתחתי את המתנה וראיתי רק טלית… ‘אוף’ חשבתי ‘אבא לא נתן לי מתנה שווה’ אך אמרתי לאבא:”תודה על הטלית”. אבא חייך:”זה לא טלית אלה טליתות” לא הבנתי:”למה שתים ולא אחת?” אבא אמר:”עוד תדע”.טוב, הייתי שמח, כי רוב המתנות היו שוות מאוד. אבא אמר לי, לא להשתמש בעליונה, אז התעטפתי בתחתונה. יום אחד, היתה אזעקה לפני התפילה, התבלבלתי והשתמשתי בעליונה ואז נזכרתי באזעקה וחשבתי שאני כמו סופרמן, הרמתי אגרוף ולפני שהרמתי את השני, טסתי למעלה ‘ווי!’ חשבתי ‘אני מקווה שיש בטלית הזאת גם יריות’ והפצצתי (במצוות) את האנשים. ‘מוזר’ חשבתי ‘רובה מצוות’ ואז הופצצתי ב…עברות . הגנתי בעזרת מצוות ולא קרה לי כלום, פתאום, הופיע על ידי משהו לבן שנתן לי ספר:”המדריך שלך, אדוני” אמר המישהו , ‘הממ…’ חשבתי, ‘ידיד.’ והוא אמר:”איזה סוג מצוות אתה רוצה?” עניתי לו:”בין אדם לחבירו.” הוא שאל אותי:”אתה בטוח שלא בין אדם למקום?” ”כן” עניתי לו והמשכתי להפציץ.
סיפורים מאת נעם, אפרת ומיכל קליין ואהוד גרשוני