פתית שלג תועה נפל על פני כדור הארץ ונמס מיד. זה לא ממש מקום מסביר פנים לקרח, עד שהקב”ה הביא ענני אש, (fraxinusnubem בשפה המדעית,) למקום המשונה הזה. פה ושם הגיח אמנם פתית שלג או טיפת גשם תועה, אבל לא בדרך כלל. מישהו עטוי ברדס לבן, שלא השתלב במיוחד בסביבה האדומה, הביט בפתית בעניין. הוא רצה חיים אחרים, וסודם היה טמון עמוק בפתית הזה. אם הסוד הוא בפתית המסויים הזה – הוא לא ידע, אבל זה ייתכן. הוא נכנס חזרה לבית שהיה סמוך לשם. היו לו תוכניות, והוא לא רצה שיהרסו לו אותן. אבל במקום מסויים, בני אדם רצו לעצור אותן לפני שידעו מי מנסה לעשות זאת…
סיפורים מאת נעם, אפרת ומיכל קליין ואהוד גרשוני