לאור מה שקרה עם הדרקון, ביום שבו נוצר רדארגובלין, הוא התקבל לכפר. בהתחלה, כולם בטחו בו, על אף כשרונו המשונה, ורק לאחר מכן, התחילו לחשוד. הוא ידע על כל מפלצת שמגיעה, לא היה סימן לכשרון אחר, אבל בכל זאת, אמרו שהוא פשוט שומע את המפלצות, ויש לו כשרון אחר. בגלל שהוא “עבד עליהם”, החליטו שאף אחת מהמחליטות ובנותיהם של המחליטים והמחליטות לא תטיל איתו ביצים. למזלו, היה לו את רוכבתגובלינית. רוכבתגובלינית, לא רצתה להטיל ביצים עם מפרי כלל מס’ 1 אצל הגובלינים, שאסור להתאהב בגובלין/ית, שחיזרו אחריה, וכל אחד העמיד פנים שיש לו כשרון אחר. היא בחרה ללכת עם משפחתה, על אף שחברותיה היו בחרם. הביצים נשמרו אצל האב במעבדה שלו. האם הדריכה אותו:”אוואגם אווגתה רוואגאה שחוואגסר גוב, מוואגים, אוואג שאוואגין לין, תוואגסיף ממוואגה שחוואגסר. ואוואגם אווגתה רוואגאה במכוואגנוואגת שוואגלך יצוואגר עוואגם רוואגאש וזוואגנב בבוואגיצים, זוואג ראוואגשנגוואגבלין, אווגז אווגל דוואגאגה.” “הבוואגנתי.” אמר רדארגובלין. “אווגני אווגנסה לגוואגרווואגם לכוואגל הבוואגיצים לבוואגקוואגע השוואגנה.” “מצוואגיין!” אמרה רוכבתגובלינית והלכה משם. הוא בחן את הכשרונות החדשים, והם היו משונים. ואז הוא יצא החוצה ואמר:”מיווא..” וכולם שלפו כלי נשק. “איוואגזו?” הם שאלו, “נוואגחש.” ענה רדארגובלין, וכולם התכוננו להתקפה ואז הנחש הגיע. “וואאאאררג!!!” הם פתחו בשאגה הגובלינית המסורתית. גובלי הלך על ארבע לכיוון הקרב. “לאווגן אווגתה חוואגשב שאווגתה הוואגלך?” שאלה רוכבתגובלינית, “להוואגלחם.” ענה גובלי. “אווגבל אמוואגא נוואגלחמת והוואגיא אווגמרה לוואגנו להשוואגאר במוואגום בטוואגח!” אמרה רוכבתגובלינית, “אווגבל הוואגיא חוואגלשה וצוואגריכה עזוואגרה!” אמר גובלי. “אווגתה לאווג מסוואגל! אווגתה חוואגלש מוואגדי! רוואג ביוואגחד נוואגכל!” ענתה אחותו. אחיה אמר:”בסוואגדר!” ועלה על האווסוס שלה. בינתיים, גובלין התבונן על ההתרחשויות באי שביעות רצון. המפלצות לא עוזרות הרבה, וכל השאר גם הם לא מסייעים במיוחד. הוא הסתכל על צאצאי פרשגובלין. הוא פחד מהם, כי הם היו צאצאים של הבן הכי אדיר שלו. אויביו נצחו הפעם, וגובלי שאל:”מוואגתישהוואגא ישוואגלחו מישוואגהוואג לבדוואגק מוואגה זוואג, אווג שנוואגחכה שזוואג יגוואגמר וכוואגלנו נמוואגת?” ראש כפרגובלין ענה:”לאווג נמוואגת אוואגם נמוואגשיך להוואגלחם! מוואגתישהוואגא ישוואגלחו מישוואגהוואג להוואגזכיר למשוואגפחת גווואגבלין שכוואגל הסיפוואגרים האוואגלה, שוואגל ראווגשוואגת הכוואגפר שוואגל משוואגפחתכם, היוואגנם עוואגרבא פוואגרח ולאווג יוואגתר! אוווגני ראוואגש הכוואגפר, ולאווג אווגרחי – פוואגרחי ממשוואגפחת גוואגבלין!” גובלינאמיץ ענה בנחת:”להזוואגכירך, לפוואגני היוואגתך ראוואגש הכוואגפר, אווגבי היוואגה ראוואגש הכוואגפר, והוואגא פוואגטר כוואגי שיוואגלמת ושיוואגחדת אווגת אנוואגשי הכוואגפר. זוואג, לעניוואגת דעווגתי, לאווג במיוואגחד “בחיוואגרה חוואגקית”. ואווגם לאווג תאווגשר משוואגלחת, אווגני אאווגרגוואגן אווגחת.” ראש הכפר אמר:”חוואגקית, אווגסוואגר לוואגכ…” אבל גובליניתחזקה קטעה אותו:”עבוואגרת כוואגבר אוואגת גבוואגלוואגת האווגסוואגר. אווגנחוואגנו נשוואגלח.” ראש הכפר צעק:”אנוואגשי הכוואגפר! התסוואגכימו לעווגלה שכזוואגאת?!” אנשי הכפר ענו:”כוואגן!!!” ואז הוא צעד הצידה ולחש:”אווגני אווגשלם לוואגכם.” “מוואגסכם!” צעקו אנשי הכפר. ואז הלכו כל משפחת גובלין לביתם. “מוואגי מתוואגנדב ללוואגכת?” שאל גובלינאמיץ, “אווגני!” צעקו רוכבתגובלינית וגובלי. גוביניתחזקה אמרה:”נעווגשה הוואגרלה.” נעשתה ההגרלה, ויצא גובלי. “אווגני אוואגלך לוואגבדוואגק.” אמר גובלי ויצא לדרך. על מה שיקרה לו – בפרק הבא.
סיפורים מאת נעם, אפרת ומיכל קליין ואהוד גרשוני
One Reply to “רדארגובלין”