Category: יהדות

עכשיו גיליתי נגד מי אני נלחם. קראתי בהוראות, שצריך להתחפש ולרגל, אז עשיתי את זה. “הוא חזק, צריך ללכת עליו בתחכומים.” אמר מפקדם, הצתמררתי והלכתי לשירותים להקיא. ראיתי תצלומים של: אגג מלך עמלק, עשיו, אליפז, המן (ימח שמו) וכד’, ואז הבנתי שהם עמלקים. כשהתחילה המלחמה הכעס בער בי כמו אש. כל כך כעסתי עד שבקרב הזה לא פספסתי בכלל! זרקתי מגילת אסתר אחת, ובדמוקפין הם קבלו פרות רעילים וכמה (אפילו המטומטם) אכלו! המטומטם הלך לשירותים ל24 שעות והשאר מתו. נשארו 9,000 מתוך 10,000 איש, וכו-ו-ולם נטפלו לעניים ומתו ממטבעות חוץ מהמטומטם.

קראתי בהוראות, שכלי הנשק לט”ו בשבט הם פרות. קטפתי 1,000,000 פרות והתכוננתי לקרב. הגיעה האזעקה, הייתי מוכן לקרב. כשהם הגיעו, זרקתי עליהם אצטרובלים, בלוטים, אשכוליות וכדומה. המטומטם קבל כל סוג של פרי שאפשר, אפילו אשכולית. נוצר שם ים של מיצים, והמטומטם שתה את הכל והקיא קצת וברח, ולרוע מזלי נבחרתי להיות מנקה הרחובות של רחוב זה.

קראתי בהוראות, שאם אני רוצה לגמור מהר-כדאי לי להכנס לעיר העתיקה עכשיו אז נכנסתי לעיר העתיקה. הגיע עשרה בטבת, היתה אזעקה וזרקתי עליהם פצצת צום, וכמעט כולם מתו, ומי שלא מת ברח ולא היתה כמעט מלחמה.

מלחמת יום כיפור השניה כמעט החלה, ולפני כן כדאי להגיד, שעכשיו ראיתי כלב כנעני אמיתי. קראתי בהוראות שצריך לקחת בגדים לבנים ולעשות אותם למחירה והשאר סודי. הלכתי לכוון מקום המלחמה ואז הכנעני המטומטם שלנו, החליט שצריך לקנות חולצה. במזל ביש, את החולצה שאני הייתי בה, ואז שמתי לב שיש לו כלב. זינקתי מהחולצה, והחטפתי לכנעני מכות כאלו, עד שהסבא שלו ראה כוכבים והסתלקתי משם. הכנעני זרק אלי עוף והכלב טס אלי, זרקתי לכנעני את העוף בחזרה והמפקד שלהם בא, הכלב, שטס אל בעליו ונשך אותו, בא לנשוך שוב, אבל המטומטם, זרק את העוף למפקד שאמר:”אתה מצפה שאני יאכל את זה?” ובא לעשות נגיסה וחטף נשיכה מהכלב שעשה המון צרות בקרב הזה.הם דנו במשהו, וזרקתי פצצת צום, והם התנפצו לאלפי רסיסים. נחשו מי יצא מההריסות? היצר הטוב. הוא אמר שלא הסכימו למטומטם להביא יותר כלבים.

זה אחד מהסיפורים שקרו לפני סוכות.

קראתי בהוראות שצריך לבנות מבצר ולהתכונן להתקפה. אבל כשהיתה אזעקה, הם היו ב”מגדל גדליה”. ‘מוזר’ חשבתי ‘למה הם מתבצרים? אההה.. הם מתכוננים לקרב’ ואכן, זה מה שקרה. ראיתי את המטומטם (שהתברר שהוא כנעני) מרים פצצה ולא הבנתי למה הם לא משאירים אותו במחנה.המטומטם הניח את הפצצה ורץ לחלון עם עוד כמה אנשים, והיו ליד החלון עוד כמה אנשים וכולם היו עם מצנחים, נראה שהמטומטם היה מספיק חכם כדי לדעת שמאוד כדאי לו לקפוץ משם. כמה מהם מתו באוויר והם נשארו 5 מתוך 500 חיילים שהיו להם. והמנהיג שלהם בנה את המגדל מחדש, והמטומטם וכל השאר עלו למגדל וקרה שוב מה שקרה קודם, אבל עכשיו רק המטומטם צנח. המטומטם היה גם הפעם חכם מספיק כדי לדעת שכדאי לו לברוח ובעזרת מצווה הוספתי לו תאוצה.

זה אחד מהסיפורים שקרו לפני סוכות.

קראתי בהוראות שצריך לקחת רימונים ולזרוק אותם כמו רימונים. ולכן יצאתי לקנות כמה רימונים. הגיע ראש השנה, נכנסתי לבית וחכיתי לאזעקה. ואז כמה מהם באו ונשמעה האזעקה. התעטפתי בטלית וזרקתי רימונים. רימון אחד פגע באחד מהם, הוא תפס אותו וזרקו עלי. כל חבריו אמרו לו:”איזה דפוק אתה! זרקת את הרימון כשבטוח שהוא יתפוצץ באוויר!” ניצלתי את הזמן וזרקתי עוד כמה רימונים. אותו אחד שזרק את הרימון, זרק גם הוא עוד רימונים, עד שחטף רימון בראש, עף חמישה מטרים אחורה והתעלף. שוב פעם ניצלתי את הזמן שבו ניסו להעיר את הפצוע, וזרקתי עוד כמה רימונים. כולם התעלפו (אפילו החובשים שלהם) והם הלכו משם כמו עדר צאן הבורח מאריה גדול.

ביום השני של ראש השנה, הבאתי קרן ושופר. כשהם התחילו להתקדם זרקתי רימונים, וכשהם התקרבו עוד יותר-תקעתי באחד מהם את הקרן. כשהם התרבו יותר מדי תקעתי בשופר וציציתמן הגיע לעזור לי להילחם בהם ואיתו הגיע אדם היוצר חיילים. הרגנו כמעט את כולם, חוץ מהמשוגע ביותר שהיה להם, שהיה חכם מספיק בשביל לגלות שמאוד כדאי לו לברוח (שאם לא כן-היה עליו למות, ולא סתם אלא ביסורים!).

זה אחד מהסיפורים שקרו לפני סוכות.

קראתי בהוראות, איך מכינים רובה מארבעת המינים. “אבא,” אמרתי,”איפה הסוכה?” ”במרפסת.” ענה אבא. לקחתי את הסוכה וחיברתי אותה לגלגלים. הכנתי את הרובה, הקשת והחרב ונכנסתי לסוכה. הגיע סוכות, והסעתי את הסוכה והם הגיעו, שלפתי את הרובה והרגתי הרבה מהם עד שנגמרו הכדורים. נתנתי את הרובה ל”טעינה של טליתמן ה119” ובינתיים שלפתי את הקשת ויריתי חיצי הדסים. כל אחד שפגע בו חץ כזה השתגע וחזר למחנה שלו עד שאבא (בטח ניחשתם שהוא הטוען) סיים לטעון, לא היה אף אחד בשדה הקרב פשוטו כמשמעו! חוץ מאיזה אחד שחזר, ובקש בשגעון שארה בו חץ ערבה אז יריתי בו והוא הלך (אומרים שהוא קיבל שכר על זה בעולם הבא).ד”א יש סיפורים לפני כן.

אתמול בירושלים, קבלתי לכבוד בר המצוה שלי ארגז ‘כמובן’ חשבתי ‘הרי אבא תמיד נותן לי מתנות שוות’,פתחתי את המתנה וראיתי רק טלית… ‘אוף’ חשבתי ‘אבא לא נתן לי מתנה שווה’ אך אמרתי לאבא:”תודה על הטלית”. אבא חייך:”זה לא טלית אלה טליתות” לא הבנתי:”למה שתים ולא אחת?” אבא אמר:”עוד תדע”.טוב, הייתי שמח, כי רוב המתנות היו שוות מאוד. אבא אמר לי, לא להשתמש בעליונה, אז התעטפתי בתחתונה. יום אחד, היתה אזעקה לפני התפילה, התבלבלתי והשתמשתי בעליונה ואז נזכרתי באזעקה וחשבתי שאני כמו סופרמן, הרמתי אגרוף ולפני שהרמתי את השני, טסתי למעלה ‘ווי!’ חשבתי ‘אני מקווה שיש בטלית הזאת גם יריות’ והפצצתי (במצוות) את האנשים. ‘מוזר’ חשבתי ‘רובה מצוות’ ואז הופצצתי ב…עברות . הגנתי בעזרת מצוות ולא קרה לי כלום, פתאום, הופיע על ידי משהו לבן שנתן לי ספר:”המדריך שלך, אדוני” אמר המישהו , ‘הממ…’ חשבתי, ‘ידיד.’ והוא אמר:”איזה סוג מצוות אתה רוצה?” עניתי לו:”בין אדם לחבירו.” הוא שאל אותי:”אתה בטוח שלא בין אדם למקום?” ”כן” עניתי לו והמשכתי להפציץ.