(יום שלישי ה’ בטבת שנת ג’תקפ”ד לבה”ע,)
יומני היקר שלום. אתמול, סבי מתתיהו הלך ולא השתתף במרד. אני לא מאמין! אבל זה קרה. לפני חזרתו לביתו, הוא ברך את כל הדודים וגם את אבא ככה:”הנה עתה יש רעה וזוועה, צרה ותוכחה לישראל. לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוקינו, הלחמו לשם שמים, וזכרו את המעשים שעשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם ותלמדו מהם לעולם: אברהם אבינו נוסה ב-10 נסיונות קשים, והאמין בה’, והקב”ה החשיב זאת לו לצדקה. יוסף לא חטא עם אשת פוטיפר, ושלט במצרים. פנחס אבינו קנא לאלוהיו, ונכרתה לו ברית כהונת עולם. יהושע מלא אחרי דברי ה’, והיה לראש ולנגיד על ישראל. כלב אמר עדות אמת בקהל עם, והיתה לו נחלת סגולה. דוד היה תמים, והיתה לו המלוכה לירושת עולם. אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה. חנניה מישאל ועזריה בטחו בה’, וניצלו (ולא מתו) מתוך כבשן האש. וגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות. לכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה’ חסד יסובבנהו. ועתה אל תפחדו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה. היום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו. לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה’, וירם אלוהים קרנכם. שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב. יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה. ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה’, לנקום את נקמת עמנו בצריכם. השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה’ בכל לבבכם!” והוא חזר למודיעין לזמן מסויים.