יומנו של ראובונוס – הסיפור בעיני בן יהודה המכבי חלק ג’

(יום ראשון א’ בטבת שנת ג’ אלפים תקפ”ג לבה”ע,)

יומני היקר שלום. אתמול קרה משהו שהסעיר את כולם! מאז, מתחילים לדון אם זה היה נכון הלכתית! היוונים הרשעים שמעו שהפרנו את גזרותיהם, ויצאנו מהעיר, אז הם באו למערה אחרת בשבת קודש. הם אמרו:”עד מתי לא תסכימו להקשיב למלך, קומו נא וצאו משם ועשו את מצוותיו וישבתם בטוחים!” ענו היהודים:”לא נצא, ואת דבר המלך לא נקיים, ואת השבת לא נחלל.” באו היוונים עם כלי מלחמה, והאנשים לא ניסו לסתום את המערה או להשיב מלחמה, והם אמרו:”נמות הפעם בלא חטא, והשמים והארץ עדים כי בזדון תהרגונו.” והיוונים הרגו שם 1000 איש! היום יש דיונים האם היו צריכים למות בכלל, או שהיה מותר להם להלחם.

יומנו של ראובונוס – הסיפור בעיני בן יהודה המכבי חלק ב’

(יום חמישי כ”ח בכסלו שנת ג’ אלפים תקפ”ג לבה”ע,)

יומני היקר שלום. היום למדתי לכתוב יומן! אבל בכל אופן, אתמול למדנו הלכה: משה קיבל תורה מסיני, לא יקרא לאור הנר בשבת שמא יטה, לא יצא החייט במחטו ערב שבת לקראת ערב, שמא ישכח ויצא. היינו באמצע דיני “ייאוש שלא מדעת” כאשר היוונים הגיעו. כאשר ראיתי אותם, התחלתי להלחץ, אבל לסבי, מתתיהו, היו כבר תוכניות לגבי זה. כאשר היוונים הרשעים נגשו אלינו, התחלנו לסובב משחק שהומצא לא מזמן: קובייה מסתובבת. על הקובייה היו האותיות האלה לפי הסדר: נ, ג, י, פ, שזה בראשי תיבות נ‘ס ג‘דול י‘היה פ‘ה. התחלנו להמר על אותיות, והסברנו שאנחנו גם מנסים “לנחש” איך היוונים ינצחו. (חה! למען האמת, הימרנו על הצעצוע.) אחרי שהיוונים הלכו, סיימנו את הסוגיה ועברנו לכמה בתים בתפילין. נ”ב: אם לא יהיה דבר חדש מאוד היום, לא אכתוב כלום.