Month: January 2016

החבורה המשיכה לשבט לייד השולחן, אבל עכשיו עברו לדון בפרטים המעשיים של התגברות על שבט בוגז. כשמישהו העיר הערה שולית על מגה-בוגז בוגז, פלט הנווד קריאת הפתעה. “אבל מגה-בוגז בוגז כבר לא ראש השבט! עכשיו זה מישהו בשם מגה-בוגז בודה!” “באמת?” הופתעו כולם. “כן!” אמר הנווד, נדהם מבורותם. “טוב, זה לא משנה הרבה.” אמר בוגה בוגי. “הבעיה הגדולה היא שאין לנו מנהיג. מה דעתכם לערוך הצבעה?” “אולי אחר כך.” אמר בוגה בובו. “אגב, איפה בוגה כלב? למה הוא לא איתך?” “שבט בוגי לא אהבו אותו יותר משאהבו אותי, אפילו פחות, אם זה בכלל אפשרי.” ענה בוגה בוגי. “אז… טוב, שילחתי אותו. אני לא יודע איפה הוא.” “חבל.” אמר בוגה בובו. “הוא היה יכול לעזור לנו.” “לא יותר ממגה-בוגה לדרמן שנטש אותנו לטובת שבט הזורעים.” אמר בוגה בוגי. לאחר שהוחלט על טקטיקה, בוגה בובו קם. “טוב, אני הולך לארוז.” מייד אחרי שבוגה בובו סיים לארוז, הם יצאו לעבר השממה. לאחר מעט זמן הליכה, בוגה בוגי כינס את כולם בצורה כזאת שהנווד לא יצליח לשמוע אותם. “אני לא בוטח בו.” אמר בוגה בוגי. “למה?” שאל בוגה בובו. “הוא נראה לי בסדר גמור.” “לעולם אין לדעת.” אמר בוגה בוגי. “לפני שנדע אם כוונותיו אכן טהורות, לא נבטח בו יותר מדי.” “אתה לא המנהיג.” ציין בוגה בובו. “אין לנו מנהיג, נכון לעכשיו.” אמר בוגה בוגי. “אז אני פשוט מציע להיזהר.” ההתכנסות התפרקה והם המשיכו ללכת. לאחר כמה זמן אמר הנווד:”ידעת שאומנות הכתיבה התפשטה בכל מקום, בוגה בובו?” בוגה בובו הנהן. “ומה עם הכלבים?” הוא שאל בהתעניינות. “זה בטח הרבה יותר יעיל מכתב.” “טוב…” אמר הנווד. “לכל נווד כמעט יש כלב. אבל הכלבים הפכו למשהו חד פעמי: אחרי השימוש הראשון – משאירים אותו…” המון נביחות נשמעו, וחבורה של כלבים צצה לפתע, והקיפה את החבורה. “…כאן.” השלים הנווד את המשפט. הכלבים הקיפו אותם, ונראו מוכנים ומזומנים להרוג אותם. בוגה בוגי הוציא את סכינו. בוגה אש שלף חרב, כראוי לבן של ראש שבט בוגי. בוגה זר הניף מקל. בוגה בובו שלף חנית. בוגה בוגה שלף גם כן מקל. “איפה החנית?” שאל בוגה בובו. “אבדה לי בעמק.” ענה בוגה בוגה. רק הנווד לא שלף נשק. “ברוכים הבאים לנחלת שבט כלבוגה.” “הם יהרגו אותנו!” “רק אם ראש השבט יאשר, והוא לא יאשר.” ענה הנווד. “יש איתם בן אדם? למה לא אמרת?” נרגע בוגה בוגה. “כי אין איתם.” אמר הנווד. “חכו ותראו.” הכלבים זזו לפתע לצדדים ופינו דרך ל… “בוגה כלב!” קרא בוגה בוגי בהפתעה. “רגע,” אמר בוגה בובו. “אתה רוצה שנאמין לך שהם תבוניים?” “אממ… לא בדיוק.” הנווד אמר. “אבל אתה יודע, לכלב יש אינסטינקטים של זאב. ובנוסף לכך, הם כולם מאולפים. אז בוגה כלב, הידוע בשם כלבוגה כלב, הפך למנהיג של השבט. והיות שאתה האדון שלו,” פנה הנווד לבוגה בוגי. “הוא יישאר נאמן לך.” “זה נראה לכם מספיק, מול העוצמה של שבט בוגז?” שאל בוגה בוגי. “כי לי לא.” “לא יודע.” אמר בוגה בובו. “בזה אני חייב להסכים איתך, בוגה בוגי.” אמר בוגה בוגה. “נכון.” הסכימו בוגה זר ובוגה אש. “לא תאמינו כמה הם יכולים להיות מפחידים כשהם רוצים.” אמר הנווד. “להקת כלבים לא תעזור.” אמר בוגה בובו. “אולי לא, אבל מה לגבי להקת זאבים?” שאל הנווד. “תחשבו על זה ככה.” “זה יכול לעזור.” אמר בוגה בובו. “אולי.” פקפק בוגה בוגה. “לא נראה לי.” אמר בוגה בוגי. “תשמעו,” אמר הנווד. “זה מה יש, אז אל תתלוננו. חצי מהשממה עדיין לפנינו.” הם המשיכו ללכת, ובעקבותיהם שבט כלבוגה. פה ושם הם ראו אריות, אבל הם לא תקפו אותם, בגלל הפחד מהכלבים. הם סיימו לחצות את השממה לפנות ערב, והקימו מחסה זמני. “אתה בטוח שאי אפשר לסמוך עליו?” שאל בוגה בובו. “כי הוא לא נראה מזיק.” הנווד היה במחסה אחר. “אני לא סומך עליו.” אמר בוגה בוגי. “הוא יכול להיות מרגל של בוגז.” “אם כן, למה שישכנע אותנו להילחם נגדם?” שאל בוגה בובו. שאלתו נותרה ללא מענה.