Tag: אסף מטייל בהיסטוריה

לאחר שאסף עזב את שמשון הגיבור מייד פתאום הגיע למקום מוזר על שלט שהיה כתוב עליו:”ברוכים הבאים לשכם?” “יופי…” חשב אסף לעצמו. “…סוף סוף אני אראה בשכם את אברהם אבינו.” אך להפתעתו הגדולה של אסף אברהם אבינו לא היה שם אלא הוא ראה בן אדם גבוה ומספר אנשים לידו. אותו בן אדם שאל את האנשים:”נו,אז אתם רוצים שאני ימלוך עליכם או שבעים האחים שלי?” חשבו כמה שניות האנשים ומייד ענו לו:”בשמחה. תמלוך עלינו אתה! אתה אפילו קרוב משפחה שלנו אז למה שלא תמלוך?” “אה, אני מכיר אותו. למדתי עליו בכיתה ד’,זהו הרי אבימלך בן ירובעל (גדעון).” נזכר אסף במה שלמד פעם.

מיד לאחר מכן אסף הזדעזע למראה עיניו! מדוע? מכיוון שראה את אבימלך הולך עם חמישה אנשים מאחוריו אל שבעים אנשים שדיברו ביניהם. מיד שלף אבימלך חרב והרג את כל שבעים האנשים שהיו שם חוץ מבן אדם אחד שהצליח לברוח לשני הרים רחוקים. “איכס! ” חשב אסף בליבו. …”איך אבימלך יכול בכלל להרוג אנשים? איך הוא לא נגעל מזה? ועוד להרוג את האחים שלו!? זה ממש מעשה נורא!”

לאחר שאותו איש מהשבעים אנשים הצליח לברוח ראה אותו אסף עומד על שני ההרים וצועק:” שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם, אֱלֹהִים.  הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ; וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת, מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ.  וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַזַּיִת, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.   וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַתְּאֵנָה:  לְכִי-אַתְּ, מָלְכִי עָלֵינוּ.  וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַתְּאֵנָה, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי, וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.  וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים, לַגָּפֶן:  לְכִי-אַתְּ, מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ.  וַתֹּאמֶר לָהֶם, הַגֶּפֶן, הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים; וְהָלַכְתִּי, לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.  וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים, אֶל-הָאָטָד:  לֵךְ אַתָּה, מְלָךְ-עָלֵינוּ.  וַיֹּאמֶר הָאָטָד, אֶל-הָעֵצִים, אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי; וְאִם-אַיִן–תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

שמשון הגיבור
הסיפורים הינם בהמשכים…
שוב התפלא מאוד אסף מכך שבכל פעם שהוא בדרך לבית הספר הוא מגיע לאיזשהו מקום בעבר. אסף התחבא מאחורי אבן קטנה וראה שם איש עומד ליד אישה ואומר לה:”דלילה היקרה,האם אוכל להתחתן איתך?” “בוודאי!” ענתה האישה. “וואו! ככה בימים אלה מתחתנים? בסך הכל שואלים את האישה אם היא רוצה להתחתן או לא?” חשב אסף לעצמו. אסף עקב אחרי שמשון כמעט בכל יום וראה מה קורה איתו. אך פתאום בימים האחרונים הוא ראה את שמשון הורג אריה ועושה כל מיני דברים מופלאים. וכמו שכתוב בתנ”ך:” וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה’, וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי, וּמְאוּמָה, אֵין בְּיָדוֹ; וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה”(שופטים י’ד, פסוק ו’). פתאום ראה אסף את שמשון נכנס לאיזושהי מקדש של פלשתים ואומר לאנשים:” וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן, אָחוּדָה-נָּא לָכֶם חִידָה:  אִם-הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּמְצָאתֶם–וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים.  וְאִם-לֹא תוּכְלוּ, לְהַגִּיד לִי–וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים; וַיֹּאמְרוּ לוֹ–חוּדָה חִידָתְךָ, וְנִשְׁמָעֶנָּה.(שופטים י’ג,פסוקים י’ג-י’ד)  ואז שמע אסף את שמשון אומר להם:”…מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק…” “חידה קשה מאוד…” אמרו הפלשתים. וכמו שראיתם בפסוקים הנ”ל שמשון הציע להם שלושים סדינים, ושלושים חליפות, וכו’. אבל מה שעוד לא סיפרתי לכם זה שאשתו דלילה היא הייתה פלשתית ולכן שמשון גילה לה את התשובה לחידה בגלל שזו הייתה אשתו האהובה,והיא גילתה את התשובה לחידה לפלשתים! ולכן שמשון שלא ידע שדלילה גילתה להם את החידה היה צריך לתת להם את כל המתנות שהבטיח. אבל דלילה רצתה לדעת גם מאיפה שמשון משיג את כל הכוח הזה ולכן היא שאלה אותו:” וַתֹּאמֶר דְּלִילָה, אֶל-שִׁמְשׁוֹן, הַגִּידָה-נָּא לִי, בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל; וּבַמֶּה תֵאָסֵר, לְעַנּוֹתֶךָ.” ושמשון ענה לה שאם יקשרו אותו בחבלים אז ייוסר כוחו מעליו. ובאמת דלילה קשרה אותו בלילה בחבלים וצעקה:”פלשתים עליך שמשון!” שמשון מיד קם ושיחרר את החבלים בקלות. בסופו של דבר שמשון גילה לדלילה מה מקור כוחו שהוא היה שאם הוא יסתפר באמת לא יהיה לו כוח. ודלילה בלילה אחד גזרה לשמשון את השיער וצעקה:”פלשתים עליך שמשון!” והפעם שמשון לא יכל לעשות כלום ולכן תפסו אותו הפלשתים והביאו אותו לחדר גדול כדי שכולם ייראו שסוף סוף הם הביסו אותו. פתאום שמע אסף את שמשון מתפלל לה’ ולאחר מכן שמשון דחף את שני עמודי הבניין וצעק:”תמות נפשי עם פלישתים!” ומיד כל הבית קרס. למזלו הגדול של אסף שהוא לא נפגע כי הוא חזר לביתו. ולא סיפר לאף אחד מה קרה לו

שמואל הנביא
באמצע הדרך לבית הספר פתאום ראה אסף שלט שעליו היה כתוב:ברוכים הבאים לשילׂה. “מוזר מאוד…” חשב אסף לעצמו. “…הרי רק לפני רגע הייתי בירושלים ואיך פתאום הגעתי לשילׂה?” אסף החליט מיד לברר את העניין. הוא התחיל ללכת ופתאום ראה מחזה מדהים:מאות אלפי אנשים עולים לבית המקדש עם ביכורים וכל מיני מתנות.
אסף התקדם והתייחס רק לאישה אחת שישבה והתפללה בקול נמוך ושקט. פתאום נכנס איש לבוש בבגדי כהונה ואומר לאישה: “…עד מתי תשתכרין? הסירי יינך מעליך!” (שמואל א’ פסוק י”ד). ופתאום שמע אסף את האישה עונה:”לא אדוני עלי הכהן. אני לא שיכורה. אני מתפללת כאן בשקט מכיוון שאין לי ילדים.” (וחשוב לציין שבזמן המקדש התפילה הייתה נאמרת בקול). “אל תדאגי…” ענה לה עלי הכהן. “מי ייתן ותזכי ללדת בן שיעבוד איתי במשכן.” “אמן!” אמרה האישה והלכה לה. ‘וואו! מסכנה האישה הזו, אין לה ילדים ועלי הכוהן חושב שהיא שיכורה.’
פתאום הרגיש עכשיו שמשהו באוויר משתנה והנה:אסף מוצא את עצמו בדרך לבית הספר. ‘מפתיע מאוד!’ הוא חשב.
בבית הספר נתנה המורה עבודה על כל תחילת הסיפור של שמואל הנביא. ואסף, כשכולם בהפסקה יצאו לשחק הוא נשאר לבד בכיתה והחל לכתוב את העבודה. (היה לו הרבה יותר קל כי הוא היה באותו מקום שבו התרחש האירוע בעצמו). בשיעור הבא הגיש אסף למורה את העבודה. המורה התפלאה מאוד שתלמיד שדוחה כל הזמן עבודות מגיש עבודה ארוכה תוך שיעור אחד. “כל הכבוד!” אמרה המורה לאסף. “המורה,זה היה לי די קל כי כשקרה כל הסיפור הזה נסעתי בזמן פתא…” “מה? מה? מה? מה?” שאלה המורה. “שום דבר.” ענה אסף וחזר למקומו.