Tag: יומנו של ראובונוס – הסיפור בעיני בן יהודה המכבי

(יום שלישי ה’ בטבת שנת ג’תקפ”ד לבה”ע,)

יומני היקר שלום. אתמול, סבי מתתיהו הלך ולא השתתף במרד. אני לא מאמין! אבל זה קרה. לפני חזרתו לביתו, הוא ברך את כל הדודים וגם את אבא ככה:”הנה עתה יש רעה וזוועה, צרה ותוכחה לישראל. לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוקינו, הלחמו לשם שמים, וזכרו את המעשים שעשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם ותלמדו מהם לעולם: אברהם אבינו נוסה ב-10 נסיונות קשים, והאמין בה’, והקב”ה החשיב זאת לו לצדקה. יוסף לא חטא עם אשת פוטיפר, ושלט במצרים. פנחס אבינו קנא לאלוהיו, ונכרתה לו ברית כהונת עולם. יהושע מלא אחרי דברי ה’, והיה לראש ולנגיד על ישראל. כלב אמר עדות אמת בקהל עם, והיתה לו נחלת סגולה. דוד היה תמים, והיתה לו המלוכה לירושת עולם. אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה. חנניה מישאל ועזריה בטחו בה’, וניצלו (ולא מתו) מתוך כבשן האש. וגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות. לכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה’ חסד יסובבנהו. ועתה אל תפחדו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה. היום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו. לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה’, וירם אלוהים קרנכם. שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב. יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה. ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה’, לנקום את נקמת עמנו בצריכם. השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה’ בכל לבבכם!” והוא חזר למודיעין לזמן מסויים.

(יום ראשון א’ בטבת שנת ג’ אלפים תקפ”ג לבה”ע,)

יומני היקר שלום. אתמול קרה משהו שהסעיר את כולם! מאז, מתחילים לדון אם זה היה נכון הלכתית! היוונים הרשעים שמעו שהפרנו את גזרותיהם, ויצאנו מהעיר, אז הם באו למערה אחרת בשבת קודש. הם אמרו:”עד מתי לא תסכימו להקשיב למלך, קומו נא וצאו משם ועשו את מצוותיו וישבתם בטוחים!” ענו היהודים:”לא נצא, ואת דבר המלך לא נקיים, ואת השבת לא נחלל.” באו היוונים עם כלי מלחמה, והאנשים לא ניסו לסתום את המערה או להשיב מלחמה, והם אמרו:”נמות הפעם בלא חטא, והשמים והארץ עדים כי בזדון תהרגונו.” והיוונים הרגו שם 1000 איש! היום יש דיונים האם היו צריכים למות בכלל, או שהיה מותר להם להלחם.

(יום חמישי כ”ח בכסלו שנת ג’ אלפים תקפ”ג לבה”ע,)

יומני היקר שלום. היום למדתי לכתוב יומן! אבל בכל אופן, אתמול למדנו הלכה: משה קיבל תורה מסיני, לא יקרא לאור הנר בשבת שמא יטה, לא יצא החייט במחטו ערב שבת לקראת ערב, שמא ישכח ויצא. היינו באמצע דיני “ייאוש שלא מדעת” כאשר היוונים הגיעו. כאשר ראיתי אותם, התחלתי להלחץ, אבל לסבי, מתתיהו, היו כבר תוכניות לגבי זה. כאשר היוונים הרשעים נגשו אלינו, התחלנו לסובב משחק שהומצא לא מזמן: קובייה מסתובבת. על הקובייה היו האותיות האלה לפי הסדר: נ, ג, י, פ, שזה בראשי תיבות נ‘ס ג‘דול י‘היה פ‘ה. התחלנו להמר על אותיות, והסברנו שאנחנו גם מנסים “לנחש” איך היוונים ינצחו. (חה! למען האמת, הימרנו על הצעצוע.) אחרי שהיוונים הלכו, סיימנו את הסוגיה ועברנו לכמה בתים בתפילין. נ”ב: אם לא יהיה דבר חדש מאוד היום, לא אכתוב כלום.

אחרי אלכסנדר מוקדון, שרי צבאו רבו מי יירשו, ובסופו של דבר, ממלכתו של אלכסנדר התפרקה. רק שני שרי צבא חשובים לסיפורנו: תלמי וסלווקוס. מסלווקוס יצא, בסופו של דבר, אנטיוכוס הרביעי אפיפנס/אפימנס, האיש שעליו סיפורנו. והוא יצא ונלחם בתלמי, צאצאו של הראשון בשם זה. אנטיוכוס ניצח, וכבש את רוב מצרים. כאשר אנטיוכוס חזר, הוא כבש את ירושלים ונכנס לבית המקדש ופרץ בו פרצות וטימאו, וגם את כל השמן טימא, והוא גם לקח את כל כלי חמדת בית ה’, ובכ”ה בכסלו הוא בא ואמר שהוא רוצה שלום, אבל בא וכבש את העיר. וירושלים חרבה והייתה לשממה, ואנטיוכוס הוציא גזרות בזו הלשון: ‘חללו את המקדש ואת הכוהנים! הקימו במות ובתים לאלילים! הקריבו בשר חזיר וכל בהמה טמאה! אל תמהלו לכם כל זכר! שקצו את נפשותם בכל דבר פיגול! עברו מחוקות אלוהים ושנו את דרככם! וכל איש אשר ימרה את פי המלך – מות יומת.’ והוקמו במות לאלילים, וזבחו עליהן, ושרפו את סה”ת, ורצחו את הנשים שמלו בניהן.

(יום רביעי כ”ז בכסלו שנת ג’ אלפים תקפ”ג לבה”ע,)

יומני היקר, אמנם אינני יודע לכתוב יומן, אבל אנסה. בכל אופן, אני רוצה לספר לך, ולכל מי שימצא יומן זה, על המרד, עד לתקופה האחרונה שאהיה עד לה. אוי! שכחתי להציג את עצמי. אני ראובן, בן יהודה, בן מתתיהו, בן יוחנן כה”ג, מצאצאי אהרון, בן עמרם, בן קהת, בן לוי, בן ישראל, בן יצחק, בן אברהם, בן תרח, בן נחור. בכל אופן, אתמול, התחיל המרד, וכך היה: היוונים באו ואמרו לסבא מתתיהו:”הרי אתה איש מכובד בעמך, ויש לך הרבה בנים ומשפחה גדולה, לכן בא בבקשה אתה ראשון לעשות את מצות המלך כמו שעשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים. והמלך יכבד אתכם, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות.” ומתתיהו ענה:”גם אם יסורו כל עבדי המלך עם עם מאלוהיו וישמעו לקולו להמיר את חוקות אבותיהם, לא כך אני ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחורי חוקות אבותינו. חלילה לנו לשוב ממצוות ה’ אלוהינו ולהפר בריתו אתנו, לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקינו לא נחליף בחוקי המלך.” ובזמן שהם דיברו, דבר נורא קרה! יומני היקר, לא תאמין, אבל י ה ו ד י ניגש למזבח והתחיל לזבוח את החזיר לזברגוס! (משהו בזה. יכול להיות שלא קלטתי את השם נכון.) סבא מתתיהו התעצבן, רץ למזבח, רצח את המתיוון ואת החיילים, (על אף שהוא כהן ואסור להטמא למתים.) וניתץ את מזבח היוונים. ברגע הזה, הוא קרא:”מי המאמין בתורת אלוקיו ובבריתו – יבוא אחרי!” והוא, והדודים, ואבא ואני, הלכנו למדבר. היום אנו במדבר, ומחר אנסה לעדכן אותך בשאר המאורעות. להת’, יומני!