ימי החנוכה (חלק ב’)

אוי לא! מה אעשה עכשיו? בלעדי הסביבון?’, שאלה ראשית את עצמה. אבל בדיוק אז היווני התחיל לרדוף אחריה. היא ברחה כל עוד רוחה בה עד שהגיעה למחנה המכבים. ‘מי את ומאין באת?’, שאל ראש המחנה של המכבים. ‘שמי ראשית, אני גרה בירושלים ובאתי לראות מה איתכם.’ ‘מצוין! בואי והצטרפי אלינו לחזרות לקרב!’. בינתיים משפחתה של ראשית קמה בעוד בוקר נעים וצח של חנוכה. ‘בוקר טוב!’, אמרו אבא ואמא לילדים. כל הילדים כמו במהירות ליום הגדול: טיול למודיעין! ‘אבא‘, שאל אסף הבן הקטן, ‘איפה ראשית?’. ‘אני לא יודע…’, אמר אבא. ‘…אולי היא יצאה מוקדם ועלתה לרכבת‘. אמא הכינה כריכים לכל המשפחה, וכמובן סופגניות! ‘הבה נצא לדרך!’, צעק אבא והניע את האוטו. ‘הגענו!’, אמרה אמא לכל הילדים. כל הילדים ירדו מהאוטו והתחילו בטיול המיוחד. באמצע הטיול אבא פתאום הרגיש רעידת אדמה. אבא אמר לאמא ולכל הילדים לתפוס מחסה, אבל זה היה לשווא, כי הם היו כבר אלפי שנים אחורה. בינתיים להזכירכם, ראשית כלואה בזמן במודיעין במחנה המכבים בלעדי הסביבון, שנמחץ על ידי היווני. ‘טוב‘, אמר יהודה המכבי לכל הלוחמים (ראשית אחת מהם) ‘…היום בערב עשוי להיות הקרב הגדול מול היוונים, אני מקווה שכולם מוכנים, להילחם כל עוד רוחכם בכם, על מנת שנוכל להראות לכל העם היווני שההוא המלךמי להאליי!’ סיים יהודה המכבי את דברו. אחרי כן ראשית התגנבה לבית המקדש כדי למצוא את הרסיסים של הסביבון, על מנת שתוכל לחזור לבייתה. כשהגיעה ראשית לתוך בית המקדש חיכתה לה הפתעה! הסביבון היה כמו חדש וחיכה לה בכניסה. ‘הסביבון!’ צעקה ראשית בשמחה. ‘סוף סוף אוכל לחזור הביתה!’. ‘אז זהו ראשית‘, אמר הסביבון, ‘התוכניות קצת השתנו‘. ‘למה אתה מתכוון?’. ‘לזה…’, אמר הסביבון. ומאחוריו עמדו אבא ואמא וכל המשפחה. ‘ראשית, מה את עושה פה?’ שאלה כל המשפחה. ‘אין זמן עכשיו לשאלות!’, אמרה ראשית. ‘בואו איתי‘. וכעת נעבור לארמונו של אנטיוכוס אפיפנס, מלך היוונים הגדול. ‘אדוני המלך!’ נכנס חייל מזיע מריצה. ‘תפסתי ילדה יהודיה בתוך בית המקדש!’. ‘מה?’ שאל אנטיוכוס, ‘הוצאתי גזירה חדשה ליהודים: ‘אין ללמוד תורה! אין לקדש את החודש! ואין לעשות ברית מילה! ועכשיו, לך והגד את הגזירה החדשה לכל היהודים!’. ‘כ.כ.כ.כן, אדוני המלך!’, ומיד רץ החייל להודיע ליהודים. בינתיים ראשית הובילה את אבא ואמא וכל המשפחה לכיוון מחנה המכבים. ‘הנהאמרה ראשית. הם מתכוננים למלחמה! בואו!’. ‘רגע! ראשית! אבל איפה אנחנו?’, שאלה אמא. ‘אנחנו עכשיו בתקופת בית המקדש, בתקופה של המלחמה נגד היוונים.’ ‘מה??’, שאלה אמא. אבל באותו רגע הגיע החייל היווני עם הגזירה החדשה של אנטיוכוס. ‘גזירה חדשה מאת המלך: כל היהודים להקשיב! אין ללמוד תורה! אין לקדש את החודש! ואין לעשות ברית מילה לתינוקות שלכם! כל מי שייפר גזירה זאת יובא אל המלך ויוצא להורג!’. ‘אוי לא!’, אמרה אמא לכל המשפחה. ‘אני בחודש תשיעי, אני מפחדת ללדת!’. ‘אל תדאגי!’, אמר יהודה המכבי לאמא. ‘אנחנו לעולם לא נקשיב ליוונים הרשעים האלה! עכשיו אנחנו צריכים להאמין! רק להאמין!’.

מה יקרה לאמא כעבור חודש כשהיא תצטרך ללדת?

מי ינצח במלחמה מול היוונים?

ולמה בכלל כל המשפחה נקלעה לתקופת זמן שכזו עם סביבון קסום?

מי אחראי לכך?

כל זאת ועוד בפרק הבא.

ימי החנוכה (חלק א’)

אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח…’ סיימה המשפחה לשיר את השיר מעוז צור‘. ‘ועכשיו למתנות של חנוכה!’, צעק אורי הבן הקטן כשעינו נעוצות במתנות המוטמנות בארון. ‘סבלנות…’ אמר אבא בנחת. ‘…קודם כל אמא תכין סופגניות ואז תקבלו את המתנות.’ וכך היה, כל המשפחה ישבה סביב השולחן ואכלה את הספינגים (סוג של סופגניות) במתכון של אמא העובר במשפחתה. ‘ועכשיו המתנות שהבטחתם!’ אמרו כל הילדים. ‘בסדר, חכו בסלון ומייד נביא לכם את המתנות‘, אמרו אמא ואבא. תוך כדי שהילדים חיכו בסלון אבא ואמא הסתודדו בחדרם. ‘מה את אומרת, להביא להם את זה?’. ‘אני חושבת שכן, הם כבר מספיק בוגרים.’ לבסוף הביאו אבא ואמא מתנה לכל הילדים: סביבון מדליק אורות נוצץ. כל הילדים שמחו והתלהבו ושיחקו בסביבון עד שעת לילה מאוחרת. ‘אני קצת חוששת לגבי הסביבון הזה.’ חשבה לעצמה ראשית. ‘מעניין מאיפה אבא ואמא השיגו אותו‘. ‘ילדים, הגיע הזמן לישון‘, אמר אבא. מיד כל הילדים רצו במיטות ונרדמו כמו תינוקות. אבא ואמא השקיפו מבחוץ כדי לראות איך ילדיהם המתוקים נרדמים. ובעיקר השקיפו על הסביבון. וראשית, הבת הגדולה, עוד לא נרדמה. היא ניסתה להירדם, אולם כשהסתכלה על הקיר ראתה צל של סביבון זז על הקיר. ‘טוב, אני בטח מדמיינת‘, חשבה לעצמה, וניסתה להירדם. עד ששמעה קריאות: ‘ראשיתראשית…’זה הזמן!’, אמר אבא לאמא ומיד ברחו משם.מ.מ.מ.מה זה היה?’ קמה ראשית ממיטתה, ‘זה אני, הסביבון…’ שמעה שוב קול חרישי. ‘איזה סביבון?’ שאלה ראשית. ‘הסביבון שקיבלתם היום…’ ראשית לא האמינה, היא צבטה את עצמה כדי לוודא שזהו לא חלום. ‘סביבון מדבר? אני לא מאמינה!’ אמרה ראשית. ‘אז כדאי שתתחילי להאמין…’ אמר הסביבון. ‘כי את עכשיו נמצאת מילימטר ליד מחנה המכבים,  2 מטר ליד בית המקדש!’, הסביבון חייך לעצמו בשקט. ראשית הסתכלה סביבה ובאמת ראתה מחנה שלם של מכבים, ולידו מבנה מפואר שראתה רק בציוריםהיא החליטה להיכנס פנימה, ולפתע ראתה את כל הדברים הקדושיםהמזבח, המנורה, ועוד… ‘אני לא מאמינה!’ אמרה ראשית. ‘זה בית המקדש! אני בתקופת היוונים והמכבים! בתקופה של:חג חנוכה!’ ‘אז מה חשבת?’, אמר הסביבון לראשית. ‘שסתם אבא ואמא הביאו לכם סביבון מדליק שכמוני?’. בעוד הסביבון מדבר עם ראשית נכנס אחד מחיילים היוונים במבט רצחני בעיניים ומסתכל עליה. ‘בוא נברח מפה!’, צעקה ראשית לסביבון. ‘אני לא יכול!’ צעק הסביבון. ראשית לא הספיקה לחזור לקחת את הסביבון וכבר היווני לקח את הסביבון ומעך אותו באגרופיו. ‘לא! לא!’ צווחה ראשית. ‘איך אחזור הביתה בלעדי הסביבון?’.

איך ראשית תצליח להחזיר את הסביבון?

ומי האיש שעומד באמת מאחורי הסביבון?

ומה אבא ואמא וכל המשפחה כשלא ימצאו את ראשית בבית?

כל זאת ועוד בפרק הבא